גשטלט בעיניי לני רביץ
המונח גשטלט פירושו –'שלמות עם משמעות' או 'תבנית', כך מתורגמת ומיושמת המילה מהשפה הגרמנית.
המושג גשטלט התפתח עי" הפסיכולוגים הגשטלטיסטים הגרמנים קוהלר 1967-1887 , ורטהיימר 1943-1880 קופקה 1941- 1886 ופסיכולוגים נוספים שביססו את התיאוריה שלהם על העיקרון שכל אורגניזם-יצור חי, ינסה להשלים עניינים לא סגורים מן העבר ולהעניק להם משמעות.
לדוגמא: לפני שנים רבות רועי צאן נהגו לישון בלילות בשדות עם צאנם ולהתבונן בשמים תוך כדי שהם מזהים נקודות קטנות ורחוקות, הידועות לנו ככוכבים, הם ניסו למתוח קו דמיוני בין נקודה לנקודה ובכך להשלים את הנקודות לשלם אחד סגור וקראו לזה בהמשך : העגלה הגדולה והעגלה הקטנה. הם נתנו משמעות לחוויה שלהם שלא הייתה סגורה ובכך יצרו גשטלט = תבנית = שלם.
על פי התיאוריה של הגשטלט, כל האורגניזם החיים עושים זאת באופן אוטומטי ע"י 'ויסות אורגניזם עצמי', כולנו מנתבים את עצמנו כשאלמנט/מרכיב כלשהו חסר בהישרדות הבסיסית של כל אחד מאתנו.
לדוגמא: חישבו על עץ שהקיום וההישרדות שלו תלויים על מציאת מים ואור. אם נוצר מצב שאין בו מספיק מים בסביבתו , העץ ישלח שורשים ארוכים יותר כדי למצוא את החסר לו ולאזן עצמו מחדש. כשחם לנו יתר על המידה אנחנו מזיעים כדי לקרר את 'המנועים' שלנו ולהביא את עצמנו חזרה לאיזון טבעי ורצוי.
בנוסף התיאוריה מבוססת על העובדה שתשומת לב של אדם מתמקדת על אובייקט מסוים, אובייקט זה הופך להיות דמות, וכל הסובב לו, רקע. אילו צעדתם לתוך חדר ובו מאות כסאות, חוץ מכיסא אחד בעל שלוש רגליים במקום ארבעה כמו לשאר הכיסאות, מבטכם ייפול מיד על הכיסא בעל שלושת הרגליים – אותו 'גשטלט' לא סגור. הצורך עם כך, הוא לסגור ולהשלים את כל מה שלא נסגר והושלם. בעזרת הגשטלט אנחנו למדים מה לא ניסגר בחיינו , מחפשים ולומדים את הצרכים שלנו כדי למלא אותם על מנת שנגיע לחיים של סיפוק.
תרפיית הגשטלט מבוססת על הכרה בצרכים העמוקים ביותר שלנו ונותנת לנו את הכלים והיכולות למלא אותם ולהגיע לסיפוק מלא. כשאנשים נתקלים באתגרים בחייהם הם שואלים את עצמם 'מה עלי לעשות'?, מאז פרויד האמונה הייתה, כי רק אם אבין ואמצא מה גרם לבעיה במערכת יחסים, אוכל גם לפתור אותה, זה מבוסס על התיאוריה של ניוטון ועקרונות הסיבה והתוצאה, אינשטיין טען שלכל דבר יש השפעה על כל דבר בעת ובעונה אחת, הוא דיבר על תיאורית היחסות.
הגשטלט שהיא תפיסה הוליסטית במהותה, הושפעה מתורת היחסות של אינשטיין ושל מרטין בובר כאחד. בגשטלט לא תמצאו פרשנויות לדברים, חיפוש אחר סיבה, לא נותנים עצות, או אינטלקטואליזציה של המצב, אין אנו מציעים פתרונות בדרכים אלו.
הגישה על פי הגשטלט היא :
1. פנומנולוגיה - 'מה החוויה שלך ברגע זה – בהווה'.
2. תיאורית השדה – 'איך אתה מושפע ומשפיע על המתרחש אצלך'.
3. הדיאלוג - המפגש המכבד כאן ועכשיו, תוך כדי קבלה מוחלטת של מי שאתה – מפגש הדדי רב השפעה.
שלושת הגישות הללו תומכות בלומד גשטלט בפיתוח מודעות עצמית, ויכולתו גדלה בלבחור את הבחירות בחייו.
אבות הגשטלט – פריץ ולורה פרלס, פסיכיאטרים מגרמניה, ברחו מהנאצים במלחמת העולם השנייה וישמו את תורתם בדרום אפריקה במשך כמה שנים. מאוחר יותר הגיעו לניו יורק ושם פגשו את רלף אפרליין ופול וגודמן ויחד עסקו במחקר ופיתוח התיאוריה. הם כתבו ספרים בנושא ובכך שינו את הגישה של האומנות והמדע של הנפש ועולם הפסיכותרפיה לעד.